מ.ל: אלכס רבינו הפך לתורם קבוע וחשוב מאד לאתר

מאת אלכס רבינו

מגפת הקורונה סגרה כמעט כליל את רוב פעילויות הספורט התחרותי. כאשר חזרו הספורטאים להתחרות הם גילו שזה הולך לקרות בזמן הקרוב ללא קהל. אין קהל הווה אומר אין הכנסות לקבוצות ממכירת כרטיסי כניסה למשחקים (וגם לתחרויות ספורט אינדיבידואלי כמו טניס, ג'ודו, קרטה ועוד). אך בעוד שבחו"ל עיקר הכסף מגיע ממכירת זכויות שידור ומכירת פרטי לבוש עם הסמלים התואמים, בישראל הכסף המגיע ממכירות הכרטיסים הוא גורם משמעותי בבניית התקציב של כול קבוצת ספורט. אל אלה יש להוסיף כסף המגיע ממועצת ההימורים, תמיכת מרכזי הספורט ותמיכה של רשויות מקומיות.

אין בכוונתי להתייחס למקורות הכספיים של הספורט בחו"ל. אך כאן בישראל אנו חיים בבלוף מתמשך אם לא אחיזת עיניים בכול הנוגע למקורות המימון של הספורט הישראלי.

בשני ענפי הספורט העיקריים בארץ כדורגל וכדורסל יש מעט מאוד קבוצות שיש להן הכנסה משמעותית ממכירת כרטיסי כניסה. בכדורגל אלה מכבי תל אביב, מכבי חיפה, בית"ר ירושלים והפועל תל אביב. בכדורסל אלה שוב מכבי והפועל תל אביב, הפועל ירושלים והפועל חולון. כול יתר הקבוצות לא מצליחות להביא יותר מ 1,000 – 1,500 צופים למשחק (בשני ענפי הספורט). נוסיף על כך את הוצאות השיטור וההבטחה הגבוהות, דמי השימוש במתקן וכמות כרטיסים נכבדת המחולקת חינם, ספק אם קבוצות אלה מאזנות את ההוצאות מול ההכנסות בכול משחק. נוסיף לכך שבכדורגל, כמעט מחצית הקבוצות משחקות ללא מגרש ביתי. רעננה, כפר סבא וחדרה משחקות בנתניה, נס ציונה בפתח תקווה ולאחרונה באר שבע באשדוד.

כול זה מביא אותנו לבעלי הקבוצות העשירים שעד היום הכניסו את היד עמוק לכיס והביאו כסף מהבית. אך האם היה זה מכיסם הפרטי? לא בטוח. רבים מהכספים באים מתקציבי פרסום של עסקים בבעלותם או שהם מייצגים. הכוונה גם לפרסום בשלטים מסביב למגרש וגם על גבי חולצות השחקנים. אני לא מקנא בבעל קבוצה שצריך להכין תקציב לעונה הבאה ואין לו מושג אם הוא יכול לבנות על הכנסות ממכירת כרטיסי כניסה או לא. עסקים רבים נפגעו ממגפת הקורונה. האם עסקים אלה ימשיכו לתרום לתקציבי הקבוצות?

ברשותכם אביא דוגמה מהקבוצה שאני אוהד מכבי חיפה בכדורגל.

תקציב מכבי חיפה כדורגל (תלוי לאיזה מקור מתייחסים) עמד השנה על כ 75 מיליון שקל. מתוכם 30 מיליון שקל באו ממכירות כרטיסי כניסה ומינויים, 15 מיליון ממועצת ההימורים ומרכזי הספורט והיתרה באה מכיסו של בעלי הקבוצה יעקב שחר. האומנם? חלק נכבד מכספי שחר באו למעשה מתקציבי הפרסום של המותגים אותם הוא מייצג בארץ כהונדה, וולבו והרץ. שמעתי השבוע דיון ברדיו בו התווכחו המשתתפים על אותם 30 מיליון שקל שאמורים לבוא ממכירת כרטיסים. כולם היו תמימי דעות שהכסף החסר יבוא מיעקב שחר. אני בכלל לא בטוח והנה הסיבות:

שחר מייצג או שותף בישראל של המותגים הבאים:

הונדה וולבו – מאז תחילת 2020 ירדו מכירות רכב חדש בארץ ב כ 30%. אין ספק שזה פוגע בהכנסותיו של שחר ובתקציבים המוקצים לפרסום.

הרץ השכרת רכב – פשטה את הרגל ונמצאת בכינוס נכסים בארה"ב (צ'פטר 11). ברור שזה יפגע בהכנסות שהיו לו ממותג זה.

חברת האוטובוסים "קווים" – הייתה מושבתת כמעט כליל כ 3 חודשים וחזרה לפעול באופן חלקי. גובה הסובסידיה והפיצוי הממשלתי עדיין לא ברור. שחר שותף ב 50% מהבעלות בחברה.

עכשיו יש לי שאלה לקוראי HOOPS: האם ניראה לכם שיעקב שחר יוציא מאות עובדים לחל"ת ויפטר עובדים ובאותו זמן יגדיל או אפילו יכפיל את ההקצבה שלו למכבי חיפה?

לקראת סוף העונה ראינו התפכחות של בעלי הקבוצות. אלונה ברקת (הפועל באר שבע) ואייל סגל (מכבי נתניה) כבר הודיעו שלא ימשיכו. יש עוד הרבה בדרך. שני בעלי קבוצות בפלייאוף העליון עשו את הונם מעסקי נדל"ן בחו"ל. מיץ' גולדהר (מכבי ת"א) ויואב כץ (הפועל חיפה). הראשונים להיפגע בעידן הקורונה בארה"ב וקנדה היו עסקי הנדל"ן. לאור עובדה זאת האם ניראה לכם שהם יגדילו את תרומתם לקבוצה בבעלותם? האם ניראה לכם שעסקי הצעצועים של ג'ף רוזן (מכבי חיפה כדורסל) לא נפגעו בעידן הקורונה?

כול האמור לעיל הן רק השערות של כותב שורות אלה. אינני יודע מה יקרה בחו"ל אבל לדעתי תהיה בארץ התפכחות בכול הנוגע לבניית תקציבים של קבוצות ספורט. הרבה קבוצות והרבה ספורטאים יחזרו לגודל טבעי וישתכרו את מה שמגיע להם בהתאם להכנסות של בעלי הקבוצות. כול עוד אין הכנסות ממכירת כרטיסי כניסה, אין שום סיבה ששחקנים ישתכרו משכורות ענק. אחרי הכול מתי הייתה לנו בפעם האחרונה קבוצה בליגת האלופות שלא לדבר על השתתפות במונדיאל או אליפות אירופה?